רזה לנצח ? יש דבר כזה !!! 

מה את אומרת לעצמך, בינך לבינך , כשאת מול המראה, בחנות בגדים, או בשפת הים, האם את חושבת ומגדירה את עצמך כשמנה , מלאה או רזה -
המושגים האלה אינם רק הגדרות אובייקטיביות הנמדדות בקריטריונים שונים כמוB.M.I , או היחס שבין משקל לגובה,או פיזור מסת השומן בגוף. מילים יוצרות מציאות, מילים יוצרות חשיבה, מילים יוצרות הרגלים, מילים יוצרות מציאות.
האם כשאת עולה במשקל את אומרת לעצמך שאת שמנה או שאת רזה שהעלתה במשקל ועוד מעט תחזור למשקל הרצוי? לא מדובר בסמנטיקה, או בחידודי לשון!
מבחינה אובייקטיבית שתי נשים שהעלו לדוגמא 20 ק"ג מיותרים, יגיבו אחרת , האחת תצליח להיות רזה ולהישאר רזה, והשנייה תעלה ותרד לסירוגין.
מדובר בחשיבה שיוצרת מציאות. אם את חושבת מאמינה ומרגישה שמנה ,זאת תכונה, על תכונות אין לנו שליטה , זה כמו צבע עינייך, לכן המסקנה תהיה זה לא משהו שניתן לשנות. את מקסימום תהיי בדיאטה, אינסופית כל חייך. בהפסקה בין שמנה למלאה לרזה וחוזר חלילה.דימוי הגוף שלך הוא של שמנה.
אם את תופסת את עצמך כרזה שהעלתה במשקל ועוד מעט תרד, אכן תהפכי לרזה. מפני שמדובר בהתנהגות, והתנהגות ניתן לשנות מתוך בחירה ,יש לנו שליטה על זה וזאת אינה גזירת גורל.
בנוסף יש נבואה שמגשימה את עצה הנובעת מעצם התפיסה העצמית. אם אני תופסת את עצמי כשמנה, הרי אני לא מדמיינת את עצמי רזה, אני מתקשה מאד לעשות זאת אפילו בדמיון, מה לי ולגלית גוטמן? לה בטח יש גנים מיוחדים או שהיא אולי אוכלת עלי חסה ויוגורט כל היום!
כלומר , ללא יכולת הדמיון לאייך אני עשויה להראות, אחרי השינוי שתעשי עם גופך , הסיכוי שלי להתמיד בפעולות בונות לתפריט נכון שואף לאפס, כי למה כל המאמץ? הציפיות שלי להישאר הדמות השמנה שנשקפת אליי מהמראה אולי 5 ק"ג פחות. לכן , עלייך לראות בעיני רוחך את תמונת התוצאה , ולהאמין בה ללא ספקות, שלא רק שתגיעי אליה, גם תישארי בה, להחליף את דימוי השמנה בראש, לדימוי של אישה רזה.
הציפיות החיוביות יתמכו בך בהתנהגויות ובהרגלים הדרושים.
בנוסף, את זקוקה למניע מספיק טוב. למה את רוצה להיות רזה? עני לעצמך לעומק על השאלה הזאת! ואל תעשי את זה בגלל שום דבר חיצוני אם את רוצה שהשינוי יהיה לתמיד. חיזוקים ואישורים מהסביבה זה טוב בתחילת התהליך, כשמתרגלים לדמותך הרזה הסביבה מפסיקה להגיב. אבל יש מספיק מניעים פנימיים שיכולים להיות לך לתמריץ, למשל היכולת שלך לבצע פעילות עם נשימה חופשית בלי להתנשף, היכולת שלך ליהנות מסוגי ספורט כיפיים שהיו אולי מחוץ להישג ידך עד כה, ההרגשה הטובה של להיות גאה בגוף שלי, ולא להתבייש. צרפי למניע הזה תשוקה רגשית, ככל שהתשוקה יותר חזקה ורגשית כך יהי לך קל יותר לבצע זאת.
אם חשיבה ודימוי גוף חיובי, ומניע קיימים , יש התחלה טובה, אבל זה כמובן לא מספיק, עכשיו מגיע הביצוע. בשלב ראשון , צריך לעבוד על החלפת הרגלים שלילים בהרגלים חיוביים. לדוגמא: אם סיבת העלייה במשקל נובעת מצריכה של קלוריות "ריקות", את מחליטה שאת עוברת לא למוצרים דיאטטיים אלא למוצרים בריאים. מה זה מוצרים בריאים? ככל שהמוצר הוא יותר טבעי ופחות מתועש ככה הוא יותר בריא.
בתחילה אל תגבילי את עצמך מבחינת כמויות ,אלא רק בסוג האוכל. תפסיקי עם עוגות,וופלים ונשנושים. תאכלי ממבחר ענק של פירות ירקות, קטניות, פחמימות מורכבות, אגוזים טריים , הכלל הוא שאינך קונה מוצרים מזיקים הביתה וכך אינך חשופה להם. ואין צורך להימצא במצב של פיתוי ומאבק תמידי.אחרי שאימצת את השיטה חודש לפחות. אפשר לעבור שלב.הרעיון הוא באמת ליהנות מהאוכל ויחד עם זאת לבנות אותו מבפנים כך שהמערכת החיסונית תעבוד טוב יותר, חילוף החומרים יעבוד נכון יותר, והגוף יוזן במרכיבים הדרושים לו.
השלב הבא הוא לבחון האם את מכורה לאוכל. מה זה מכורה לאוכל? יש קריטריון פשוט האם את אוכלת מתוך תיאבון או מתוך רעב - רעב הוא מצב פיזיולוגי שבו אנחנו מקבלים סימנים מהגוף שהגוף זקוק לאנרגיה, בדיוק כמו שסמן הדלק ברכב מצביע על כך שתכייף הדלק עומד לאזול.
תיאבון לעומת זה הוא בראש, אין לזה קשר לרעב. "בא" לך או מתחשק לך משהו כי ראית,הרחת,שמעת או חשבת עליו. עברת ליד מאפייה, ונפוצו לכל עבר ריחות אפייה של באגט טרי,נכנסת קנית ואכלת מתוך היענות לגירוי חושי, זה תיאבון.
ככל שתבחיני בין השניים בזמן אמת ותקשיבי רק לרעב אמיתי, סיכוייך לסגל חשיבה רזה. זה לא אומר שאף פעם לא תאכלי יותר סברינה או באגט, אבל ,יש את ההרגל הבא שעלייך לסגל. נניח ,שיצאת לאירוע , ואכן אכלת הרבה מעבר למנה היומית שלך, וקל לעשות זאת באירועים שהם חברתיים שיוצרים הרגשת יחד וכייף. או קי, אז חרגת פעם אחת, זה לא סוף העולם. ביומיים הבאים את מקזזת ואוכלת תפריט שהוא יותר דל בקלוריות. וחוזרת להרגל הבריא.זאת לא סיבה או תירוץ להתחיל להיכנס להתנהגות משמינה מרגע זה ואילך. את גם יכולה לשלב פעילות גופנית כמו הליכה או טיול נעים במקום. או להתחיל להעלאות ולרדת מדרגות כמה ימים. מה שיקזז את ההשפעות האלה.
אפשרות שנייה היא לטעום מהכול. דוגמית מכל דבר, ולהתרכז בהנאה שבאכילה. הסך הכול משביע, לא חסכת מעצמך שום הנאה,התנסית מהכול, אבל אין לזה מחיר גבוה.
שימי לב האם את אכן נוכחת בכל ביס? ולא רק בגוף, אלא באמת נמצאת שם ומודעת ומתענגת על כל ביס, או שאת פשוט בולעת בלי לשים לב לטעמים?
האטי את קצב האכילה, ושימי לב לטעם בכל ביס, האיכות של זה משתנה לחלוטין ואין צורך בכמויות, בשביל להינות!
אם את מכורה לאוכל , עלייך להבין למה. איזה הנאה מספק לך האוכל שאינך יכולה להשיג בדרך שונה? כדי לדעת זאת שימי לב למצבים הרגשיים לפני שאת מכניסה משהו לפה. האם זה שעמום, ריקנות, בדידות, חרדה, דאגנות, עצבנות,כעס, תחושת העדר שליטה - או קי,
תתחילי לנסות הרגל חדש. האם מוזיקה תשקיט את הסערות שבתוכך, אולי שיחת טלפון, אולי חיבוק, סרט או ספר טוב, אולי תחביב חדש שתפתחי? מצאי משהו נעים לא פחות בעוצמתו במקום אוכל. מעתה אמצי אותו אל ליבך. ונהגי כך בכל פעם שהגירוי הרגשי מתעורר.
שימי לב לשעות ולזמנים שבהם את חשה את התחושות האלה, האם זה בערבים, באיזה סיטואציה - אם כך שני את לוח הזמנים, לפחות לתקופה. במקום טלביזיה, בחרי פעילות אקטיבית ממלאה וכד'.
שימי לב שכל ההצעות הן הצעות מהנות , ואינן כרוכות בסבל או במשמעת "ברזל" ויש בהם מדרך האמצע, אך הם דורשים מודעות . שינוי הדרגתי בתפיסה יבוא לידי ביטוי במשקל. המידע אינו תחליף לדיאטנית, או לפעילות גופנית אלא מידע מנטאלי משלים ותומך כדי להצליח במה שבחרת- להיות רזה. בהצלחה!!!